"אישה בהליכי גירושין ביקשה בתביעה לחלוקת רכוש בינה לבעלה, לבצע חיפוש במשרדי בעלה, לבדוק מלאי, ספרים, קבצי מחשב ועוד, בטענה שיש סיכון שבעלה יבריח, ישמיד או יעלים נכסים, מסמכים ומלאי, כשייוודע לו על התביעה. במקרה זה, אגב, בית המשפט דחה את הבקשה, כי לא הוכח שהבעל מתכוון להעלים רכוש או מידע.
• אין בעיה בכניסה לעסק, בפגיעה בפרטיות אדם, בחיטוט במסמכיו לפני שדעתו נשמעה, או לפני הגשת תביעה נגדו?
"אכן, השימוש בצו עלול לגרום לתוצאות קשות לאדם שנגדו ניתן. התובע חודר לפרטיותו, מחפש ומפשפש בנכסיו ובמסמכיו, מצלם או לוקח אותם, בלי שהצד השני הגיב באותו שלב. לכן, בית המשפט יעניקו בזהירות רבה, שתמנע את ניצולו לרעה, תוך חיוב מבקש הצו להפקיד ערובה לנזקי הנתבע. על המבקש להציג, לפני קבלת הצו, ראיות חזקות לצדקת התביעה, לכך שהנתבע מחזיק מסמכים מרשיעים, ושקרוב לוודאי יושמדו - ייעלמו לפני הדיון במעמד הצדדים, מה שיגרום למבקש נזק חמור".
• כיצד מתייחסים בתי הדין לצו? קל להשיגו?
"בתי המשפט נוקטים זהירות ובחינה קפדנית במתן הצו, שהוגדר בפסיקה כ"אמצעי דרסטי שיינתן במשורה ובזהירות 'צו דרקוני ופולשני', 'כלי נשק גרעיני במשפט'. אך בתי משפט יוציאו אותו בנסיבות ובתנאים שצריך. אם אחר כך יתברר שהבקשה לא מוצדקת ישלם המבקש הוצאות נכבדות".
פורסם ב"גלובס", "הערב", 19-20/12/04.
