חומות של נייר

 

לרבים מכם הסיפור הבא יישמע מוכר. לאחר שבועות ארוכים של חיפושים מייגעים אחר דירה להשכרה, מצאתם אותה. משופצת, ברחוב שקט - ועם מרפסת פתוחה. ואולם אלייה וקוץ בה - בעל הדירה מבקש ממכם צ'ק ביטחון. האופטימיות מתחילה להתפוגג.

 

אתם יכולים להירגע. דרישת המשכיר היא טבעית - הוא זקוק לביטחונות כדי להבטיח שהשוכר ישלם את שכר הדירה, שלא יגרום נזקים לדירה, שישלם את חשבונות הארנונה, המים, החשמל וועד הבית - וכמובן ייצא מהנכס בזמן.

 

עו"ד יצחק אילת המתמחה בתחום הגבייה מסביר כי קיימות שלוש דרגות בסיסיות של "ערבות" במקרה של שכירת נכס. הדרגה הנמוכה ביותר של ביטחון, שהיא טובה לשוכר אך פחות למשכיר, היא החתמה של ערבים על החוזה. כלומר, מלבד שוכר הנכס חותמים על חוזה השכירות עוד אנשים, המתחייבים לערוב לכל מה שכתוב בחוזה.

 

כך, אם השוכר לא משלם את שכר הדירה, בעל הנכס יכול לפנות גם לערבים שלו כדי שישלמו את החוב. אם, למשל, משכירים את הדירה לחברה בע"מ, אילת ממליץ להחתים את בעלי החברה כערבים אישיים. שכן אם החברה תפשוט את הרגל ולא תוכל לשלם - לא ניתן יהיה לעקל את נכסי בעליה.

 

ואולם ברור שערבות לא תספק רבים שאינם רוצים לחפש אנשים ברחבי הארץ. לכן מקובל לבקש מהשוכר לתת צ'ק ביטחון או שטר חוב של בנק הדואר. צ'ק ביטחון הוא צ'ק רגיל לכל דבר. פשוט מסמנים עליו שני קווים אלכסוניים וכותבים צ'ק ביטחון. התאריך נשאר פתוח, ולפעמים גם הסכום - וזה נתון למו"מ. אם בעל הדירה רוצה, הוא יכול ללכת לבנק, למלא את הפרטים החסרים - ולפדות את הצ'ק.

 

בניגוד לדעה הרווחת, לא צריך אישור של בעל הצ'ק כדי לפדותו. הפקיד בבנק יכול - אך לא חייב - להתקשר לבעל הצ'ק ולדווח לו על ההפקדה. בעל הצ'ק יכול להורות לפקיד שלא לפדות את הצ'ק. אם הפקיד לא הודיע לבעל הצ'ק, והמשכיר הפקידו, יעברו שלושה ימי עסקים עד שהכסף יועבר לחשבונו; בזמן זה השוכר יכול לבטל את הצ'ק. אם הצ'ק אכן נפדה, מי שנתן אותו יכול להגיש לבית המשפט התנגדות לכך תוך 20 יום.

 

שטר חוב של בנק הדואר הוא דומה - ממלאים בו פרטים בסיסיים,והוא ניתן למימוש באופן מיידי בבנק (אם רשום בו מספר החשבון) או בהוצאה לפועל. בדרך כלל, שטר חוב אינו כולל מספר חשבון, ולכן

כדי לפדותו יש לפנות להוצאה לפועל - הליך ביורוקרטי שאורך זמן. אגב, צ'ק ביטחון לא עולה כסף, ואילו שטר חוב עולה שקלים בודדים.

 

אילת אומר כי לפי החוק, צ'ק הוא בעצם פסק דין, ולכן ההוצאה לפועל יכולה לטפל בו אם הוא חוזר מאחר שאין לו כיסוי. זאת, בניגוד לערבות על חוזה שלשם הפעלתה יש לפנות לבית המשפט. לכן, מבחינת בעל הנכס צ'ק ביטחון או שטר חוב עדיפים על ערבים.

 

ההגנה השלישית היא הטובה ביותר למשכיר והרעה ביותר לשוכר - ערבות בנקאית אוטונומית או צ'ק בנקאי. ערבות בנקאית ניתנת לפדיון מיידי (חילוט) ללא כל צורך בהסברים. מי שמחזיק אותה יכול ללכת לבנק ולבקש את הכסף. בניגוד לצ'ק, שייתכן שלבעליו לא יהיה כיסוי, במקרה של ערבות בנקאית או צ'ק בנקאי - הבנק מחויב לתת את הכסף. אין מקום למחלוקת.

 

ואולם ערבות עולה כסף. מי שנתן אותה מרתק למעשה סכום של כסף בחשבון הבנק, ולכן משלם על זה עמלות וריבית (הפתוחה למו"מ עם הבנק). אילת אומר כי משכירים רבים מוכנים לשלם את הוצאות העמלה ואף הריבית עבור השוכר שלהם, רק כדי שירגישו כי יש להם ביטחון אמיתי ביד.

 

לשוכרים מומלץ לנהל מו"מ על הסכום בצ'ק הביטחון או בשטר הערבות. יש בעלי דירה המבקשים סכום של 4-3 חודשי שכירות, וזהו בהחלט סכום מקובל. עם זאת יש כאלו המבקשים סכומים גבוהים יותר - ובמקרים אלו יש להתמקח.

 

במקרה של ערבות בנקאית, הסעד של מי שנתן אותה קטן הרבה יותר. במקרים אלו פקיד הבנק מודיע בדרך כלל למי שחתום על הערבות כי באו לממשה. ואולם אם בעל הערבות מתעקש, הבנק חייב לשלם לו ומיד. אמנם אפשר לתבוע את מי שפדה את הערבות שלא כדין, אבל זו מעמסה ביורוקרטית לא קטנה.

 

שוכרים רבים אומרים לעצמם כי אמנם הם נותנים משהו שווה כסף לבעל הדירה, אבל יש להם נשק חזק הרבה יותר - הם נמצאים בדירה שלו. אם הוא יפדה את הצ'ק, הם יפסיקו לשלם לו שכר דירה ולא ייצאו מהנכס. אם בעל הנכס רוצה לפנות את השוכרים, הוא יהיה חייב לעשות זאת באמצעות צו של בית משפט, וזה לוקח הרבה זמן והרבה כסף. בכל מקרה, נראה כי ההגנה הטובה ביותר לשני הצדדים היא לבדוק שהצד השני אמין.